Le texte Le vocabulaire Les révisions
Makoth
Daf 4b
גְּמָ' בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן. ''כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ'' כְּתִיב, מִשּׁוּם רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת. אֶלָּא רַבִּי מֵאִיר מַאי טַעְמָא?
Traduction
GEMARA: With regard to the initial dispute between Rabbi Meir and the Rabbis in the mishna whether conspiring witnesses pay and are flogged, the Gemara asks: Granted, according to the Rabbis, the verse that states: ''The judge shall cause him to lie down, and to be beaten before him, according to the measure of his wickedness'' (Deuteronomy 25:2), is written concerning one who was liable to receive lashes. From ''according to the measure of his wickedness'' it is inferred with regard to an individual who commits one transgression: For one evildoing you can render him liable, but you cannot render him liable for two evildoings, i.e., one cannot receive two punishments for the same act. But according to Rabbi Meir, what is the reason that he is punished twice for committing a single transgression?
Tossefoth non traduit
בשלמא לרבנן כתיב כדי רשעתו כו'. והאי רשע רוצה לומר ממון כדמוכח בכתובות (דף לב:
ושם) אלא ר' מאיר מאי טעמא פירוש הא כתיב כדי רשעתו דמשמע משום רשעה אחת אתה מחייבו וכו' וא''ת ומאי פריך והא בכתובות מוקי האי קרא ללוקין ולמיתה וי''ל דכל זה מן הפירכא אלא לר' מאיר הוה ליה למדרש ולומר רשעתו שאין אתה מחייבו משום שתי רשעיות ולא ללוקין ולמיתה:
אָמַר עוּלָּא: גָּמַר מִמּוֹצִיא שֵׁם רַע. מָה מוֹצִיא שֵׁם רַע – לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, אַף כֹּל – לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. מָה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכֵּן קְנָס! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: עֵדִים זוֹמְמִין – קְנָסָא הוּא.
Traduction
Ulla said: Rabbi Meir derived this halakha from the halakha concerning one who defames his wife, claiming that when he consummated the marriage he discovered that she was not a virgin: Just as the defamer is flogged and pays, as it is written: ''And they shall chastise him and fine him one hundred silver coins'' (Deuteronomy 22:18–19), so too, anyone who commits a transgression punishable with lashes and a monetary payment is flogged and pays. The Gemara questions this derivation: What is notable about the case of a defamer? It is notable in that the payment of the defamer is a fine, which is a fixed sum that the Torah deems him liable to pay. How can the halakha of conspiring witnesses, whose payment is monetary restitution, be derived from there? The Gemara answers: Rabbi Meir holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: The payment that conspiring witnesses are liable to pay is a fine.
Rachi non traduit
מוציא שם רע. לא מצאתי לבתך בתולים:
לוקה ומשלם. דכתיב (דברים כ''ב:י''ח-י''ט) ויסרו אותו וענשו אותו ואמרי' בכתובות (דף מו.) ויסרו זה מלקות וילפינן לה מקראי:
שכן קנס. וכל קנס חידוש הוא ומחידוש לא ילפינן לממונא:
Tossefoth non traduit
גמר ממוציא שם רע. וא''ת לילפו נמי עדים זוממין ממוציא שם רע דאע''פ דהאי לאו שאין בו מעשה ולמה לי והיה אם בן הכות הרשע ויש לומר דמוציא שם רע גופיה לא ידענא דלקי אלא מוהיה אם בן הכות הרשע כדקאמר בפ' נערה שנתפתתה (כתובות דף מו.) למדנו יסרו מויסרו ויסרו מבן [ובן מבן והיה] אם בן הכות הרשע:
סבר לה כר''ע דאמר עדים זוממין קנסא הוא. פי' ולהכי יליף ליה ממוציא שם רע ורבנן סברי ממונא הוא ולהכי לא ילפינן ליה ממוציא שם רע משמע דלר''מ אינו לוקה ומשלם אלא גבי קנס אבל גבי ממון לא וקשה דבפ' השוכר את הפועלים (ב''מ דף צא. ושם) תניא החוסם פי פרה ודש בה לוקה ומשלם ד' קבין לפרה וג' קבין לחמור ומוקי לה כר' מאיר דאית ליה לוקה ומשלם והתם ממון הוא ועוד דאמרינן בפ' אלו נערות (כתובות דף לד:
ושם) ר''מ לוקה ומשלם אית ליה מת ומשלם לית ליה משמע בכל ענין וכן קשה מדרבנן דע''כ לא פליגי רבנן עליה דרבי מאיר אלא משום דסבירא להו דעדים זוממין ממונא הוא ולכך לא מצי יליף ממוציא שם רע אבל בקנס מודו דילפינן לוקה ומשלם ממוציא שם רע ובפרק אלו נערות (כתובות דף לב.) גבי קנס פריך הא קי''ל דאינו לוקה ומשלם פירוש כרבנן דר''מ אלמא פליגי רבנן אפי' גבי קנס וי''ל דודאי בין לר''מ בין לרבנן ליכא חילוק בין ממון לקנס לענין דין דלוקה ומשלם דהא מכדי רשעתו ילפינן ליה וכדי רשעתו כתיב גבי עדים זוממין הלכך לר' מאיר דסבר עדים זוממין קנסא הוא ושפיר ילפינן להו ממוציא שם רע למימרא דלוקין ומשלמין א''כ כדי רשעתו דנכתב גבי דידהו דממעט שתי רשעיות ליכא לאוקומה במלקות וממון וצריכי לאוקומי במיתה ומלקות כדאיתא בפ' אלו נערות א''כ ודאי אמר ר''מ בכל דוכתי דלוקה ומשלם אף לגבי ממון דמהיכא תיתי למעוטי אבל רבנן דסבירא להו דעדים זוממין ממונא הוא לכך לא ילפינן ממוציא שם רע דלוקה ומשלם והלכך דרשינן מקרא מכדי רשעתו במספר למעוטי שתי רשעיות במלקות וממון דאינו לוקה ומשלם מעתה יאמרו רבנן בכל מקום אף גבי קנס דאינו לוקה ומשלם מכדי רשעתו דהא משמע שפיר דאתי למעוטי כל ב' רשעיות בין ממון בין קנס:
אִיכָּא דְּמַתְנֵי לְהָא דְּעוּלָּא אַהָא דְּתַנְיָא: ''לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְגוֹ''' – בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה, לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
The Gemara comments: There are those who teach this statement of Ulla with regard to that which is taught in a baraita: It is stated with regard to the Paschal offering: ''And you shall let nothing of it remain until morning, but that which remains of it until morning you shall burn with fire'' (Exodus 12:10). The verse comes to provide a positive mitzva to burn the remains after it has taught a prohibition, which states: ''You shall let nothing of it remain,'' to say that one is not flogged for its violation; this is the statement of Rabbi Yehuda. This is a prohibition whose transgression entails the fulfillment of a positive mitzva, in which the mitzva serves to rectify the violation of the prohibition, and no lashes are administered.
Rachi non traduit
איכא דמתני לה. להא דעולא:
לומר שאין לוקין עליו. שהעשה האמור אחריו תקנתו וכפרתו על עבירת הלאו:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכָל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו, מְנָא לֵיהּ?
Traduction
Rabbi Akiva says: The fact that one is not flogged is not for that reason; rather, it is due to the fact that this prohibition: ''And you shall let nothing of it remain,'' is a prohibition that does not involve an action, as one violates the prohibition through failure to take action, and concerning any prohibition that does not involve an action, one is not flogged for its violation. The Gemara learns by inference that Rabbi Yehuda holds in principle with regard to a prohibition that does not involve an action, that one is flogged for its violation. From where does Rabbi Yehuda derive that one is flogged in that case?
Rachi non traduit
לא מן השם הוא זה. אין טעם זה עיקר דלאו שניתק לעשה אין לוקין עליו אלא מפני מה המותיר אינו לוקה לפי שהוא לאו שאין בו מעשה:
אָמַר עוּלָּא: גָּמַר מִמּוֹצִיא שֵׁם רַע. מָה מוֹצִיא שֵׁם רַע לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו, אַף כָּל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו. מָה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכֵּן לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם!
Traduction
Ulla said: Rabbi Yehuda derived this halakha from the defamer; just as the defamer violates a prohibition that does not involve an action, as it involves only speech, and one is flogged for its violation, so too, with regard to any prohibition that does not involve an action, one is flogged for its violation. The Gemara questions this derivation: What is notable about the case of the defamer? It is notable in that he is flogged and pays for violation of a single prohibition. Due to that stringency, other less stringent prohibitions cannot be derived from the case of the defamer.
אֶלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גָּמַר מֵעֵדִים זוֹמְמִין. מָה עֵדִים זוֹמְמִין לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו, אַף כָּל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו. מָה לְעֵדִים זוֹמְמִין, שֶׁכֵּן אֵין צְרִיכִין הַתְרָאָה!
Traduction
Rather, Reish Lakish says: Rabbi Yehuda derives this principle from the case of conspiring witnesses. Just as the conspiring witnesses violate a prohibition that does not involve an action and an individual is flogged for its violation, so too, with regard to any prohibition that does not involve an action, one is flogged for its violation. The Gemara questions this derivation: What is notable about the case of conspiring witnesses? It is notable in that the witnesses do not require forewarning in order to administer their punishment, which is an exception to the principle that corporal punishment may be administered only after forewarning. Due to that stringency, other less strin-gent prohibitions cannot be derived from the case of conspiring witnesses.
Rachi non traduit
גמר מעדים זוממין מה עדים זוממין לאו שאין בו מעשה ולוקין. עדים זוממין לוקין על דיבורם בעדי בן גרושה ובן חלוצה: עדים זוממין אין צריכין התראה בכתובות אמרינן טעמא באלו נערות (דף לג.) נתרי בהו אימת כו' אבל כל שאר עונשין בב''ד של מטה צריכין התראה:
מוֹצִיא שֵׁם רַע יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין: לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְלוֹקִין עָלָיו, אַף כָּל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו.
Traduction
The Gemara answers: The case of the defamer will prove that the absence of forewarning is not a significant factor, as the defamer requires forewarning and nevertheless is flogged for a prohibition that does not involve an action. And the inference has reverted to its starting point. The defining characteristic of this case is not like the defining characteristic of that case, and the defining characteristic of that case is not like the defining characteristic of this case. Their common denominator is that in both cases there is a prohibition that does not involve an action and one is flogged for its violation. So too, with regard to any prohibition that does not involve an action, one is flogged for its violation.
מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן קְנָס! הָא לָא קַשְׁיָא: רַבִּי יְהוּדָה לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא.
Traduction
The Gemara questions this derivation: What is notable about their common denominator? They are notable in that payment in both cases is a fine, and therefore other, less stringent prohibitions cannot be derived from them. The Gemara answers: This is not difficult; Rabbi Yehuda does not hold in accordance with the opinion of Rabbi Akiva that the payment of conspiring witnesses is a fine. In his opinion, therefore, that is not a common denominator.
Tossefoth non traduit
הא לא קשיא ר' יהודה לא סבר לה כר''ע. דאמר עדים זוממין קנסא הוא משמע הכא דלר''ע דאית ליה דעדים זוממין קנסא לית ליה לאו שאין בו מעשה לוקין עליו דלא מצי יליף מהאי דינא וקשה דהא ר''ע אמר (לקמן מכות דף כא:) המקיים כלאים בכרם לוקה ופירש בערוך דהיינו שמניח אותו בסוף שדהו כשמצאה זרועה דהוי לאו שאין בו מעשה לכך נראה דהמקיים כלאים בכרם היינו שעשה גדר סביב הכלאים:
אֶלָּא: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד חָמוּר! וְרַבִּי יְהוּדָה? צַד חָמוּר לָא פָּרֵיךְ.
Traduction
Rather, the Gemara proposes an alternative refutation: What is notable about their common denominator? They are notable in that the cases of the defamer and of conspiring witnesses both contain a stringent aspect; therefore, other, less stringent prohibitions cannot be derived from them. The stringency in the case of the defamer is that he both is flogged and pays, and the stringency in the case of conspiring witnesses is that they do not require forewarning. The Gemara answers: And Rabbi Yehuda does not refute a derivation from a common denominator based on the fact that both cases contain a different stringent aspect. He holds that the mere fact that there is a stringency in each does not serve as a common denominator.
Rachi non traduit
צד חמור לא פריך. הואיל וחומרו של זה אינו חומרו של זה אין טעם המלקות תלוי בו:
Tossefoth non traduit
אלא מה להצד השוה שבהן שיש בהן צד חמור. זה אין צריך התראה. וזה לוקה ומשלם ותימה דהא אין זה פירכא שוה ופירש ר''י דפריך שכן הם משונים ביותר משאר מלקיות שאין צריך התראה. מה שאין כן בשאר מלקיות ועוד יש לומר שכן יש בהם צד חמור שהן לוקין על דיבורם שלא עוו אלא במוצא פיהם דהכי נמי פריך בירושלמי לעיל גבי ההיא דגמרינן ממוציא שם רע ופריך מה למוציא שם רע שכן דיבור הוא ור' יהודה סבר צד חמור לא פריך לפי'. דירושלמי דעדים זוממין בדיבורן איתעביד מעשה:
וְרַבָּנַן, הַאי ''לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר'' מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ?
Traduction
§ The Gemara resumes its analysis of the dispute between Rabbi Meir and the Rabbis in the case of conspiring witnesses who testify that another is liable to receive lashes. Rabbi Meir holds that they are flogged with eighty lashes, one set of lashes due to violation of the prohibition: ''You shall not bear false witness against your neighbor'' (Exodus 20:13), and one set of lashes due to the verse: ''And you shall do to him as he conspired'' (Deuteronomy 19:19). The Rabbis say: They are flogged with only forty lashes, due to the verse ''And you shall do to him as he conspired.'' The Gemara asks: And with regard to the Rabbis, concerning this verse: ''You shall not bear false witness against your neighbor,'' what do they derive from it, if one is not flogged for its violation?
Tossefoth non traduit
ורבנן האי לא תענה מאי עבדי ליה. דהא דקאמר לעיל גבי לא תענה משום דהוי לאו שאין בו מעשה היינו אי לאו קרא דוהצדיקו אבל בתר דגלי לן קרא דוהצדיקו דשייך ביה מלקות יש לנו לומר דלקי מלא תענה ואם תאמר דלא לילקי משום. דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד ואין לוקין עליו והכא האי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד עדות נפשות מיהו יש לומר דעדיפא משני דלגבי מלקות גופיה איצטריך לאזהרה כדפרי' אבל לעיל גבי מאתים זוז קשה למה לי כדי רשעתו לומר דלא לקי תיפוק ליה דלא תענה הוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד ואין לוקין עליו וכי תימא לגבי אזהרת ממון דנפקא מינה לא חשיב לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד זה אינו דהא אמרינן בפרק מי שהחשיך (שבת דף קנד. ושם) דמחמר בשבת דלא לקי משום דנפיק מלא תעשה מלאכה אתה ובהמתך וההוא הוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד במלאכת גופו אע''ג דבמחמר גופיה ליכא שום צד דמיתת ב''ד מכל מקום חשיב ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין כיון דלאו דידיה אתיא נמי למיתת ב''ד הכא נמי לא שנא וי''ל דשאני הכא דגלי קרא כדאמר רחמנא והיה אם בן הכות הרשע מכלל דלקי משום לא תענה דלא ענש אלא א''כ הזהיר אבל מ''מ קשה לעיל (מכות ד' ב:) דפריך ותיפוק ליה מלא תענה ולמה לי והיה אם בן הכות הרשע לישני אי לאו דגלי קרא הוה אמינא דלא לקי משום דלא תענה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד כדפרישית וי''ל דעדיפא מיניה משני ועוד יש לומר דפריך לר''מ דנפקא ליה אזהרה לעדים זוממין מולא יוסיפו לעשות:
הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְאַזְהָרָה לְעֵדִים זוֹמְמִין. וְרַבִּי מֵאִיר, אַזְהָרָה לְעֵדִים זוֹמְמִין מְנָא לֵיהּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: נָפְקָא לֵיהּ מִ''וְּהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יֹסִיפוּ עוֹד''.
Traduction
The Gemara answers: They require that verse as a prohibition against conspiring witnesses. Every punishment enumerated in the Torah, including that of conspiring witnesses, is accompanied by an explicit verse prohibiting the action that results in the punishment. The Gemara asks: And with regard to Rabbi Meir, who holds that conspiring witnesses are flogged for violating this prohibition, from where does he derive a prohibition for conspiring witnesses? Rabbi Yirmeya said: He derives it from the verse written in the context of conspiring witnesses: ''And those who remain shall hear and fear, and shall not continue to perform any more evil of this kind in your midst'' (Deuteronomy 19:20). The verse warns that conspiring witnesses should not continue with their sinful conduct.
Rachi non traduit
לאזהרה לעדים זוממין. לענשן בדין הזמה ולא ניתן לעונש מלקות אלא שלא היה לו לענשן בדין הזמה אלא א''כ הזהיר:
והנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות. הרי אזהרה בפרשת עדים זוממין כתיב:
Tossefoth non traduit
לאזהרה לעדים זוממים. ואם תאמר לעיל גבי מעידים שחייב מאתים זוז לימא האי טעמא לרבנן למה ליה למימר מכדי רשעתו נפקא ויש לומר דהכי קאמר לאזהרת עדים זוממין שמעידין באיש פלוני שחייב מלקות דלא הוי לקי מכאשר זמם אי לאו הזהיר דלא ענש עונש הגוף אלא אם כן הזהיר אבל לעיל דמיירי מכאשר זמם דממון ודאי לא בעי אזהרה:
וְרַבָּנַן? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ
Traduction
The Gemara asks: And concerning the Rabbis, what do they derive from that verse? The Gemara answers: That verse is necessary according to the Rabbis
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source